עברית 
הכמיהה לילד אילצה בעבר ישראלים רבים להפוך לעבריינים בעל כורחם. במאמר שני סיפורים הממחישים היטב את נחיצותו של התיקון בחוק האמוץ
הממסד הממשלתי, הפוליטי והדתי מקשים על אלפי זוגות הורים שנוסעים לחו”ל על מנת לאמץ ילד
הצעת חוק חדשה מאיימת לבטל את ההתקדמות שהושגה בנושא ולפגוע בהורים וילדיהם
בהתאם לאמנת האג יש לאפשר לעמותות כנעמ”ת ו”אמונה” לטפל בנושא האימוץ
ממליץ לבחון את נוהלי גיורם של התינוקות
סקירה על מחקרים אודות טיפול מוסדי, אומנה ואימוץ
במאמר מוצג מחקר שהשווה בין המלצות השמה של ילדים טעוני-חסות, שנתקבלו מן המחשב, לבין המלצות עובדים סוציאליים על סמך התייעצויות פרטניות מקובלות. כן הושוו שני סוגי ההמלצות להשמות הילדים בפועל. המחקר מראה, כי ניצול יעיל של כלים טכנולוגיים מתוחכמים יכול לאפשר הושטת עזרה לאנשים. לאחר ניסוח כללים בהירים לעבודה מעשית, ניתן להפעיל מערכת איסוף נתונים, לעבד אותם ולנתחם בשיטות ממוכנות, ולתרום בדרך זו לקידום וייעול השירותים הניתנים לציבור.
עידן חדש בשירות האימוץ הבין-ארצי
במאמר מוצגים נתוני סקר וראיונות בדבר עמדות ושיטות עבודה של עובדים המטפלים בילדים טעוני-חסות החיים במוסדות. המחבר מוצא כי כמה אילוצים ארגוניים, יחד עם ערכים מסויימים הרווחים בקרב הסגל המטפל, עלולים לפגוע בעקרונות-יסוד של הטיפול בילדים. בסקר נבדקו השקפות ודרכי עבודה של מנהלים, מרכזים, מדריכים ומורים במוסדות; ושל עובדים סוליאליים שעבודתם נוגעת לילדים אלה: עובדים המועסקים על-ידי הרשויות המקומיות, ועובדים סוציאליים מחוזיים, מטעם משרד העבודה והרווחה.
המסמך הבא הוא סיפור של ילדה שהשנים הראשונות לחייה עברו עליה בבית תינוקות. עשור נוסף עבר עליה במשפחה אומנה. ובגיל חמש-עשרה סוירה בחברת נוער בקיבוץ. כיום היא אשה בוגרת ואם לילדים ומשתפת אותנו בחוויותיה משנים אלו.אותנו את העובדים הסוציאליים של היום האחראים לילדים קטנים אחרים טעוני חסות.
חברי ועדת המערכת של “חברה ורווחה” החליטו לפרסם מסמך זה בגלל הלקחים הטמונים בו. ומפני שבעזרתו אנחנו יכולים להעמיד אצמנו בנעליהם של לקוחותינו ולהרגיש את כובד האחריות האישית והמקצועים שנטלנו על עצמנו כשבחרנו במקצוע העבודה סוציאלית. עלינו להבין מהו המחיר שמשלמים לקוחותינו כשאנו איננו פועלים כראוי או כשהסביבה ותנאי העבודה אינם מאפשרים לנו לבצע את תפקידנו המקצועי והמוסרי.
הארועים המתוארים כאן התרחשו בין השנים 1953-1963. במסגרת סידור באומנה חשוב להימנע מהכללות על סמך מקרה זה, אך ללא ספק מקרים כאלה קורים (לעיתים נדירות אני מקווה). הדבר החשוב ביותר הוא ללמוד משגיאות, להגביר ולחדד את הרגישות. להיות ערים למתרחש סביב ולעשות אל כל שביכולתנו למנוע הישנות מקרים כאלה.
חבר טוב, מתנדב לסייע לרועי, ידידו הטוב
הפרופ’ אליעזר יפה ביקר במדינות בדרום אמריקה ובמזרח אירופה שמהן נמסרים ילדים לאימוץ במערב. השהות באותן מדינות חיזקה את דעתו, שיש להוציא את המונופול על הטיפול באימוץ בחו”ל מידי משרד הרווחה
בתי-הדין הרבניים מסרבים לגייר את הילדים
הגיור הקבוצתי ייערך ביוזמת עמותה חדשה לקידום האימוץ וקימה נעמ”ת
העמותה תעתור לבג”ץ אם משרד הפנים יסרב לרשום את הילדים כיהודים בת בתעודות הזהות
חוק האימוץ בחו”ל בנוסחו המתוקן יעביר לידי עמותות גם את הסמכות לאשר את כשירות ההורים המאמצים, ומבקריו מצביעים על ניגוד אינטרסים בלתי נמנע. התומכים בחוק אומרים שגם כאשר השירות למען הילד היה המחליט היחיד היה בכך טעם לפגם
פרופ’ אליעזר יפה מבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית יוצא נגד הליכי האימוץ בישראל
פרופ’ אליעזר דוד יפה מציע להקל את תהליכי האימוץ הבין-ארציים על-ידי הקמת עמותה מקצועית שתפתח סניפים בחו”ל. הוא גם הוציא ספר (באנגלית), ובו חוקים ודרישות של ארצות שונות שבהן אפשר לאמץ ילדים
העמותה תעסוק גם באימוץ מחו”ל. “ב-’94 הוצעו רק 73 ילדים לאימוץ”
שלא כמו אזרחי ארה”ב ובריטניה שממשלותיהן תומכות בחורים מאמצים, ישראלים הרוצים לאמץ ילד בחו”ל נזנחים על ידי המדינה ומשום כך עלולים ליפול טרף לגורמים בלתי חוקיים בחו”ל
בשבוע שעבר חזרו מרומניה, באותה טיסה, 10 זוגות עם 10 תינוקות חדשים
אידה הררי, מנהלת עמותת “עתיד הילדים” מרחובות, היא האשה שעמדה מאחורי המבצע
כארבעה חודשים בלבד עברו מפנייתם לאישה ועד שחיבקו את ילדם החדש
הכל תודות לחוק החדש לאימוץ ילדים בין ארצי
“אנחנו באופוריה חמש וחצי שנים חיכינו לרגע הזה. להחזיק את הילד שלנו”
טוען מזכיר האגודה לאימוץ פרטי לנוכח הצעת התיקון לחוק האימוץ, שתחייב מי שאימץ ילד בחו”ל לקבל צו אימוץ חדש בישראל
הכמיהה לילד אילצה בעבר ישראלים רבים להפוך לעבריינים בעל כורחם, משום שמדינת ישראל לא סייעה להם לאמץ כחוק בחו”ל. לא מעט אימוצים נעשו בדרכים עקלקלות, וזוגות רבים היו נתונים לסחטנות, רמייה וניצול. רותי קדוש מביאה שני סיפורים הממחישים היטב את נחיצותו של התיקון בחוק האימוץ, שהתקבל בדיוק לפני חמש שנים
נעמ”ת הקימה את עמותת ע.ל.ה., לקידום האימוץ
כמה מאות ילדים מאומצים הגיעו לארץ מחו”ל בשנתיים האחרונות, מאז התיקון בחוק האימוץ
פרופ’ אליעזר יפה, מיוזמי התיקון בחוק: “רוב הפונים אינם נזקקים לבצע מעשים בלתי-חוקיים
חוק האמוץ החו”ל בנוסחו המתוקן יעביר לידי עמותות גם את הסמכות לאשר את כשירות ההורים המאמצים, ומבקריו מצביעים על ניגוד אינטרסים בלתי נמנע. התומכים בחוק אומרים שגם כאשר השירות למען הילד היה המחליט היחיד היה בכך טעם לפגם